בית ספר פרוגרסיבי או מסורתי??

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" נתבקשנו לקרוא מאמרה של סוזן סמל

The City and Country School: A progressive Paradigm

מתואר במאמר בית ספר אשר מדגיש תיאוריית הילד במרכז ושילדים נורמליים נולדים עם פוטנציאל, סקרנות ונטייה לחקור ולנסות דברים בעצמם. ומכאן תפקיד בית הספר הוא לספק סביבה תומכת שבה אפשר לממש גירויים כאלה. מטרת בית הספר המתואר הוא לעודד את הילדים לחקור את העולם, לעבוד בעצמאות ובשיתוף פעולה, בנוסף, לאפשר לילדים להציג בעיות ולחפש על פתרונות. הורים שלחו בניהם ללמוד בבית הספר הנ"ל מכיוון שהאמינו שמתן כישורים חברתיים ואקדמיים דרך משחקים הוא דרך אחרת לחינוך שונה מבית הספר המסורתי.

אני מסכימה עם חזון בית הספר המתואר אשר נשען על תיאוריית דיואי מהמאה ה 19. דיואי טוען שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא באמצעות עשייה וחוויה שמשאירה טעם של עוד ומה שמעניין את הילד לא שוכח אותו לעולם. המשחק של שיעור על הוויקינגים הוא דוגמה טובה של התנסות פעילה של הילדים כי הם חוו אותה תקופה כשהתלבשו כמוהם ובנו אונות שלהם. הילדים עמדו במרכז התהליך החינוכי ולמדו מניסיונם ולא רק באופן תיאורטי. עניין התקציב הינו עניין חשוב בבית ספר מסוג זה כי כל הכלים האלה עולים המון כסף וזה מה שגרם לכישלונה של מרי. 

אני לא מסכימה בדרך שבה פארט התייחסה למורים ולהורים. היא רצתה לשלוט בכל דבר וזה מנוגד לערכי הדמוקרטיה שהיא משדרת. הייתה לה דרך אחת לעשות דברים וזה דבר לא בריא ביחסי המערכת. היא הפגינה חוסר סבלנות והתחשבות דבר אשר גרם להרבה מורים לעזוב כמה שיותר מהר.      

בתי הספר בארץ סובלים מבעיית חינוך רצינית (הרי משרד החינוך משקיע תקציבים ברפורמות ארגוניות וביום לימודי ארוך ושוכח את מהות החינוך... עוסק בטפל ושוכח את העיקר) שאפשר שפתרונה יהיה, לדעתי, שילוב בין עקרונות של בית ספר פרוגרסיבי ומסורתי. מצד אחד יהיה לבית הספר כללים וסטנדרטים ברורים שצריך לכבד ומצד שני יהיה בידי הלומדים חופש בחירה בנושאים הנלמדים ובך כל ילד ילמד בקצב האישי שלו.

אני מסיימת בפתגם סיני עתיק שאומר "אני שומע ואני שוכח, אני רואה ואני זוכר, אני עושה ואני מבין". פתגם זה עומד בבסיס החינוך ועל כל בית ספר ואיש חינוך לאמצו כי רק דרך העשייה  אנחנו לומדים ובונים ידע לטווח ארוך.

Semel, S. (1999) The City and Country School: A progressive Paradigm. In S. F. Semel and A. R. Sandovnik. Schools of Tomorrow, Schools of Today – What happened to Progressive Education. P. 127-137. New York: Peter Lang

Way to Go - ספר לימוד דיגיטלי

בהתחלה ברצוני להביע את התרשמותי מהיום הראשון בסמסטר האחרון... ברור לי שהסמסטר הזה מלא אתגרים והמון עבודה מחכה לנו בדרך.. אני מקווה שיהיה לנו סמסטר מהנה ועשיר במגוון הקורסים הנלמדים ..
בפוסט הזה אני מתכוונת להתמקד בספר לימודי באנגלית אשר יצא לראשונה לאור השנה לתלמידי כיתה "ז" בגרסה דיגיטלית יחד עם הספר המודפס. הספר הוא Way to go הוצאת .Eric Cohen Books הספר מיועד לכיתה הטרוגנית מצוידת במקרן, עמדת מחשב, לוח חכם במידת האפשר ורשת אינטרנט אלחוטית. הסרט הנ"ל מסביר יותר על הספר:

הספר הרשים אותי לטובה כי הינו ספר מקיף אשר מכיל חומרי העשרה, סרטונים רלוונטיים, הדמיות ומשחקים בנוסף לדפי הספר הסרוקים ומגוון כלים אחרים לתרגול החומר הנלמד. נדלקתי מאוד להכניס את הספר הזה לבית ספרי אך עצרתי רגע ושתי שאלות עלו לראשי. הראשונה, האם יש כלים בבית הספר המאפשרים שימוש בספר הדיגיטלי הנ"ל?? מצד אחד, משרד החינוך מוציא את דרכו להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21 בהנפקת ספרים דיגיטליים ומצד שני שכח משרד החינוך להשקיע בתשתית בתי הספר. אומנם השינוי הוא חיובי אבל האם בתי הספר בשטח מוכנים לשימוש בכאלה ספרים?? השאלה השנייה היא האם המורים מסוגלים להשתמש בספר בגרסה דיגיטלית?? האם יש בידם מספיק כלים לשלוט בספר הנ"ל?? כי אחרת מה זה שווה אם התלמידים ירכשו את הספרים והמורים ישתמשו רק בגרסת הנייר אשר דורשת פחות מאמץ... לכן החלטתי לדחות את אימוץ הרעיון הזה לשנה הבאה בתקווה שאוכל למצוא פתרונות...
השימוש בספרים דיגיטליים הוא אכן חיובי ונותן אימפקט טוב לילדים אשר נולדו בעידן הטכנולוגי אך השינוי הזה כרוך בשינויים מסביב והוא לא יוכל להצליח בפני עצמו. שינוי בתשתית בתי הספר ובמתן הדרכות למורים הם דברים חיוניים בהובלת נושא שילוב הטכנולוגיה בכיתות של היום.

אינטל, משנים את פני ההוראה והלמידה

בשבוע הנוכחי ביקרתי במפעל היצור אינטל קרית גת. אינטל היא חברת עולמית אשר הוקמה בשנת 1968 בקליפורניה, ארצות הברית והינה יצרנית השבבים הגדולה בעולם. החברה מייצרת מעבדים, ערכות שבבים, לוחות אם ועוד מוצרים המהווים אבני הבנייה למחשבים, מוצרי צריכה אלקטרונים ומוצרי תקשורת אחרים.  הסרטון הנ"ל מסביר איך מייצרים שבבים מחול הים: מדהים!!

בשנה האחרונה שינתה אינטל את חזונה מחברה שהתמקדותה בתכנון ויצור שבבים לחברה שמטרתה להעשיר כל אדם ואדם מבחינה טכנולוגית על פני כדור הארץ.

מה שמשך אותי בהדרכה שנתנו וכן קשור לעולם התקשוב, הוא יעדי אינטל בשיפור איכות החינוך. אינטל מאמינה שתלמידים ראויים לרכוש מיומנויות הדור הבא (מיומנויות כמו אוריינות דיגיטלית, אסטרטגיה לפתרון בעיות, חשיבה יצירתית וביקורתית ושיתוף פעולה) . לשם כך פועלים באינטל מול משרד החינוך אוניברסיטאות וארגונים ללא מטרות רווח לקידום החינוך הטכנולוגי. תוכניות אינטל לקידום החינוך הן: "לומדים עם אינטל", "אינטל לומדים וחושבים עם טכנולוגיה", "תחרות מדענים ומפתחים צעירים" – ISEF Intel," אינטל קלאבהאוס", התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21 והקמת עתודה למנהיגות מדעית טכנולוגית, והשכלה גבוהה בתחומי הטכנולוגיה.

התרשמתי מאוד ממקום הזה... מקום אשר מפתחים בו עתיד, מתערבים בקהילה, משנים את פני ההוראה והלמידה, משקיעים באנשים ויוצרים סביבת עבודה נוחה, מחויבים לסביבה , שומרים על אתיקה, והרשימה עוד ארוכה. עולם אינטל אכן הוא עולם מאתגר ומעניין.        

מידענות

"טכנולוגיות המידע והתקשורת הציפו את העולם בים של מידע, המתרוצץ ברשת לכל קצות תבל, נגיש לכל, זמין בכל עת, פתוח, חשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר". "מהפכת המידע, העוברת עלינו כסערה, טומנת בחובה כוחות אדירים, שאי-אפשר לעצרם, כוחות שיש בהם תנופה של התהוות חדשה. היא נושאת עימה כוח להיטיב ולהועיל, אך יש בה גם כוח להזיק ולהשחית".  מתוך המסמך המחודש למידענות.

תמונה על היצף המידע

איך עלינו כאנשי חינוך להתמודד עם בעיית היצף המידע?? איזה צעדים צריך לקחת כדי להכין את התלמידים לעולם הפתוח המתואר לעיל?? הגדיר משרד החינוך היעדים הנ"ל:

·         הכשרת התלמידים לחיים בחברה עתירת מידע ואפופת תקשורת.

·         ללמד הפקת תועלת מן המידע.

·         חינוך להישמרות מן הסכנות הטמונות בשיטפון במידע הבלתי מבוקר.

כדי להגשים יעדים אלה... צריך לחשוף את התלמידים למגוון של בעיות מידעניות. צריך לספק לתלמידים הזדמנויות להתמודד עם בעיות מסוג זה. לבעיה מידענית מספר מאפיינים חשובים: אין לה פתרון ידוע מראש, פתרונה תלוי בהגדרת הבעיה, אין לה בהכרח פתרון אחד, פתרונה מבוסס על מיזוג מידע ופתרונה מבוסס על חשיבה מסדר גבוה.

סטנדרטים במידענות:

1.      תכנון, חיפוש וארגון מידע: כולל מה אני רוצה לדעת (שאילת שאלות ראשוניות), כיצד אני מגיע למידע (שימוש במנועי חיפוש) ואיך אני מארגן את המידע בתוך מאגר מידע הכולל הפניות לאתרים רלוונטיים ותקצירי מידע.

2.      הערכה, עיבוד והצגת מידע: מה אני עושה עם מה שמצאתי... וזה כולל הערכת המידע מבחינת אמינות, עדכניות, סמכות ודיוק, יצירת ידע (כלומר מיזוג מידע והבניית ידע) והצגת הידע החדש (הכוונה לבחירת האמצעי להצגת הידע ונימוק הבחירה)

3.      אתיקה: הגנה על עצמי ומניעת פגיעה בזולת

חשבתי על דוגמא פשוטה לצורך המחשת הסטנדרטים :

חקר מקום:

שלב ראשון: התלמיד ישאל שאלות כמו: מהו המקום (שמו)? , איפה נמצא? מה אני רוצה לדעת על המקום הזה לצורך ביצוע המשימה? (אתרים מעניינים? היסטוריה? תרבות? ), כיצד המידע רלוונטי עבורי?

לאחר מכן נעבור לשלב החיפוש בספרייה הווירטואלית של מט"ח, או בגוגל או בויקיפידיה או בכל מקור מידע רלוונטי אחר. התלמיד יארגן לעצמו בטבלה הכוללת הפניות לכל המקורות הנ"ל.

שלב שני: התלמיד ישאל האם המידע עונה לצורך? מי כתב את המידע? באיזה סוג אתר הוא מוצג? אחר כך התלמיד יאתר את הרעיונות המרכזיים, דוגמאות הסברים וישלבם במקום הנכון. ורק אחרי זה התלמיד יבחר את האמצעי המתאים להצגת המידע.

שלב שלישי: על התלמיד להבין את הסכנות ברשת ולהיות מודע לשמור על זכויות היוצרים.

עכשיו התור שלכם לחשוב על משימה מידענית

מדוע בית הספר צריך אתר בית ספרי ??

אם נתן היום מבט לבתי הספר נראה שלרובם יש אתרים. אומנם הפעילות באתר משתנה מבית ספר לבית ספר, אך העיקר שיש וזה צעד אחד קדימה בהחדרת תרבות התקשוב למוסדות החינוך. בתי הספר של היום פותחים את שערם למבקרים באמצעות גלישה באינטרנט. אך מה הסיבה מאחורי זה ?? ומה אתר בית הספר בא לשרת?? לפי רותם ופלד (2008) על האתר הבית ספרי לתת מענה לקהילה. הם טוענים שהאתר צריך להיות עם הפנים החוצה כלפי הקהילה והחברה. הוא צריך לכלול מידע רלוונטי שמעניין את ההורים ברמת העיקרון, בנוסף לכך על האתר לכלול אפשרות לאינטראקציה מזמינה עם גורמים בבית הספר וכל זה מתממש דרך גיוון מסרים.

לפי סולומון (2000), "בית הספר חייב להתחבר לסביבה הרחבה שבה הוא פועל ובמידה רבה להידמות לה, שאם לא כן הוא עלול להישאר בבחינת אי נפלא כלפי פנים, אך חסר התאמה לעולם הסובב אותו מבחוץ" (סלומון, 2000, עמוד 11).

אכן, אתרי בית הספר מעניקים לגולשים הזדמנויות מתפתחות מיום ליום. הגלישה באתרי האינטרנט מחזקות הקשר והמעורבות של ההורים והסביבה דרך עדכון שותף במה שמתרחש בין כותלי בית הספר. כמו כן אתרי בתי הספר משרתות תהליכי הלמידה לסביבת הלומדים והקהילה.

אתר בית הספר יכול להכיל:

מידע פרסומי, מידע לימודי, מידע על מנהלת בית הספר, הודעות, פרויקטים, מאגר משאבים, פורומים ודוא"ל (תקשורת א-סינכרונית), צ'טים (תקשורת סינכרונית) מנוע חיפוש, קישורים.

 מקורות:

סלומון, ג. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. חיפה: אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן.

רותם, א. ופלד, י. (2008). לקראת בית ספר מקוון. תל-אביב: מכון מופ"ת.

שילוב המחשב בהוראה לילדים אוטיסטים

 הפעם החלטתי לכתוב פוסט מעולם החינוך המיוחד ולבדוק איך ילדים אוטיסטים מגיבים למחשב. להגדרה אוטיזם מתוך אתר טיפולנט לחצו כאן.

לאחרונה, שילוב המחשבים תורם רבות בלמידה לכל סוגי הילדים ובמיוחד ילדים בעלי  צרכים מיוחדים. ילדים אוטיסטים נהנים טוב מאוד מיתרונות המחשב, כיוון שיתרון המחשב לחזור על אותה פעולה מספר פעמים מושך ומספק אותם, כך שילדים אוטיסטים נוטים לחזור על פעילות מסוימת מספר פעמים ללא שעמום.

מחשבים גם תופסים את תשומת ליבם של ילדים אוטיסטים כיוון שמחשב יכול לספק צבעים ואור, קול ומוזיקה, משחקים, וכה ...

במחשב ישנה תוכנות מסוימות שדרכן אפשר להתמקד ביכולת הלמידה של הילד האוטיסט, למשל : תוכנות שיש בהן דמויות מתכניות טלוויזיה לילדים, והתוכנות שמלמדות לספור או לסדר אובייקטים, תוכנות אלה אינן מתעייפות מלחזור על כל שלב מספר פעמים ככל הנדרש.

הייתה לי שיחה לפני כמה ימים עם מורה לחינוך המיוחד אשר משתמשת בטכנולוגית המחשב בהוראה לילדים אוטיסטים והיא תארה לי כמה כלי זה מעניין ומסקרן את הילדים. היא סיפרה לי על ילד עקשן, לא מגיב להוראות המורה ולא חברתי הצליחה למשוך אותו ללמוד לספור באמצעות משחק לימודי וזה הישג גדול בשבילה. פעם שנייה ישב לידו חבר ולמדו שניהם יחדיו וזה מעודד הצד החברתי של האוטיסט.  

הסרטון הבא מראה תוכנה אינטראקטיבית בשם facesay אשר עוזרת לילדים אוטיסטים לזהות פרצופים,רגשות והבעות פנים וחווית הילד האוטיסט בשימוש בתוכנה זו:

דרך השימוש בתוכנה זו אוטסטים לא רק לומדים לזהות רגשות כמו שמחה או כעס אלא גם מצליחים לזהות רגשות יותר מורכבים כמו דאגה ובלבול. אכן יש לתרגילים אלו השפעות חיוביות. 

מקור:

http://www.e-learning.co.il/research_5.htm

פייסבוק, אם אי אפשר בלי אז איך אפשר עם ?

למי שלא מכיר מה זה פייסבוק הינה הגדרה מתוך ויקיפידיה: "הוא אתר אינטרנט המופעל על ידי חברה אמריקאית, המהווה את הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם, הכוללת למעלה מ-750 מיליון דפי משתמש. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004. השימוש באתר הינו חופשי וללא תשלום, ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר לה הוא משתייך (עיר, מדינה, מקום עבודה, מוסד לימודים וכו') ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם פרופיל אישי, וכן "רשימת חברים" אליהם ניתן לשלוח הודעות ולשתף עימם מידע, תמונות וסרטונים."

פתחתי חשבון בפייסבוק בסמסטר הראשון של הלימודים שלי במכללה כאשר הקימו החברים קבוצה לשיתוף חוויות הלימודים המרתקות והמיוחדות. בשלב הזה לא עלה על דעתי שאפשר לנצל את הטכנולוגיה הזו כפלטפורמה חינוכית כפי שדברו אנשי חינוך כמו ד"ר אברום רותם. עוד לא הייתי מודעת להגדרות פרופיל אישי ודף מותג עד שבאחד הקורסים הוסבר לנו את ההבדל ביניהם: זהות פרטית מול זהות מקצועית.  בסמסטר הנוכחי התבקש ממנו להיות חברים בעוד קבוצה שמתנהלת על ידי מרצה ורק אז נפל לי האסימון.  בקבוצה הנ"ל נדרש ממנו לבצע מטלות ולהעלותן לפייסבוק כמו כן להגיב לעבודות עמיתים. ההתנהלות בפייסבוק הייתה בשיאה ... כולנו נכנסו, הגבנו, עשינו לייק, הצבענו והחוויה הייתה מאוד משמעותית. התיאוריה זה דבר והמעשה זה דבר אחר. הניסיון שלי בפייסבוק גרם לי להבין טוב את משמעות הדברים. היום הילדים שלנו נמצאים בעולם הזה... הפייסבוק כבר הולך ומשתלט על חיינו.. אז למה לא לנצל אותו לטובת החינוך??  בשביל ילדים  מי שלא נמצא בפייסבוק – לא קיים.. הם יוצרים קשרים, מתעדכנים, משתפים תמונות וסרטונים, מרגישים וזה דבר שאי אפשר להעלים ממנו עין. אנחנו כהורים וכאנשי חינוך חייבים להיות שם כי אחרת  נאבד את הקשר בינינו לבינם. קשר מורה תלמיד השתנה מזה שהיה פעם. הווב 2 והרשתות החברתיות הפכו את המציאות לשדה דינמי שלא התמקד בין כתלי בית הספר אלא הרבה מעבר. לכן, צריך לחשוב לעומק איך אפשר לנצל את הנשק לירות בכיוון הנכון... והשאלה היא אם אי אפשר בלי אז איך אפשר עם ?