אינטל, משנים את פני ההוראה והלמידה

בשבוע הנוכחי ביקרתי במפעל היצור אינטל קרית גת. אינטל היא חברת עולמית אשר הוקמה בשנת 1968 בקליפורניה, ארצות הברית והינה יצרנית השבבים הגדולה בעולם. החברה מייצרת מעבדים, ערכות שבבים, לוחות אם ועוד מוצרים המהווים אבני הבנייה למחשבים, מוצרי צריכה אלקטרונים ומוצרי תקשורת אחרים.  הסרטון הנ"ל מסביר איך מייצרים שבבים מחול הים: מדהים!!

בשנה האחרונה שינתה אינטל את חזונה מחברה שהתמקדותה בתכנון ויצור שבבים לחברה שמטרתה להעשיר כל אדם ואדם מבחינה טכנולוגית על פני כדור הארץ.

מה שמשך אותי בהדרכה שנתנו וכן קשור לעולם התקשוב, הוא יעדי אינטל בשיפור איכות החינוך. אינטל מאמינה שתלמידים ראויים לרכוש מיומנויות הדור הבא (מיומנויות כמו אוריינות דיגיטלית, אסטרטגיה לפתרון בעיות, חשיבה יצירתית וביקורתית ושיתוף פעולה) . לשם כך פועלים באינטל מול משרד החינוך אוניברסיטאות וארגונים ללא מטרות רווח לקידום החינוך הטכנולוגי. תוכניות אינטל לקידום החינוך הן: "לומדים עם אינטל", "אינטל לומדים וחושבים עם טכנולוגיה", "תחרות מדענים ומפתחים צעירים" – ISEF Intel," אינטל קלאבהאוס", התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21 והקמת עתודה למנהיגות מדעית טכנולוגית, והשכלה גבוהה בתחומי הטכנולוגיה.

התרשמתי מאוד ממקום הזה... מקום אשר מפתחים בו עתיד, מתערבים בקהילה, משנים את פני ההוראה והלמידה, משקיעים באנשים ויוצרים סביבת עבודה נוחה, מחויבים לסביבה , שומרים על אתיקה, והרשימה עוד ארוכה. עולם אינטל אכן הוא עולם מאתגר ומעניין.        

מידענות

"טכנולוגיות המידע והתקשורת הציפו את העולם בים של מידע, המתרוצץ ברשת לכל קצות תבל, נגיש לכל, זמין בכל עת, פתוח, חשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר". "מהפכת המידע, העוברת עלינו כסערה, טומנת בחובה כוחות אדירים, שאי-אפשר לעצרם, כוחות שיש בהם תנופה של התהוות חדשה. היא נושאת עימה כוח להיטיב ולהועיל, אך יש בה גם כוח להזיק ולהשחית".  מתוך המסמך המחודש למידענות.

תמונה על היצף המידע

איך עלינו כאנשי חינוך להתמודד עם בעיית היצף המידע?? איזה צעדים צריך לקחת כדי להכין את התלמידים לעולם הפתוח המתואר לעיל?? הגדיר משרד החינוך היעדים הנ"ל:

·         הכשרת התלמידים לחיים בחברה עתירת מידע ואפופת תקשורת.

·         ללמד הפקת תועלת מן המידע.

·         חינוך להישמרות מן הסכנות הטמונות בשיטפון במידע הבלתי מבוקר.

כדי להגשים יעדים אלה... צריך לחשוף את התלמידים למגוון של בעיות מידעניות. צריך לספק לתלמידים הזדמנויות להתמודד עם בעיות מסוג זה. לבעיה מידענית מספר מאפיינים חשובים: אין לה פתרון ידוע מראש, פתרונה תלוי בהגדרת הבעיה, אין לה בהכרח פתרון אחד, פתרונה מבוסס על מיזוג מידע ופתרונה מבוסס על חשיבה מסדר גבוה.

סטנדרטים במידענות:

1.      תכנון, חיפוש וארגון מידע: כולל מה אני רוצה לדעת (שאילת שאלות ראשוניות), כיצד אני מגיע למידע (שימוש במנועי חיפוש) ואיך אני מארגן את המידע בתוך מאגר מידע הכולל הפניות לאתרים רלוונטיים ותקצירי מידע.

2.      הערכה, עיבוד והצגת מידע: מה אני עושה עם מה שמצאתי... וזה כולל הערכת המידע מבחינת אמינות, עדכניות, סמכות ודיוק, יצירת ידע (כלומר מיזוג מידע והבניית ידע) והצגת הידע החדש (הכוונה לבחירת האמצעי להצגת הידע ונימוק הבחירה)

3.      אתיקה: הגנה על עצמי ומניעת פגיעה בזולת

חשבתי על דוגמא פשוטה לצורך המחשת הסטנדרטים :

חקר מקום:

שלב ראשון: התלמיד ישאל שאלות כמו: מהו המקום (שמו)? , איפה נמצא? מה אני רוצה לדעת על המקום הזה לצורך ביצוע המשימה? (אתרים מעניינים? היסטוריה? תרבות? ), כיצד המידע רלוונטי עבורי?

לאחר מכן נעבור לשלב החיפוש בספרייה הווירטואלית של מט"ח, או בגוגל או בויקיפידיה או בכל מקור מידע רלוונטי אחר. התלמיד יארגן לעצמו בטבלה הכוללת הפניות לכל המקורות הנ"ל.

שלב שני: התלמיד ישאל האם המידע עונה לצורך? מי כתב את המידע? באיזה סוג אתר הוא מוצג? אחר כך התלמיד יאתר את הרעיונות המרכזיים, דוגמאות הסברים וישלבם במקום הנכון. ורק אחרי זה התלמיד יבחר את האמצעי המתאים להצגת המידע.

שלב שלישי: על התלמיד להבין את הסכנות ברשת ולהיות מודע לשמור על זכויות היוצרים.

עכשיו התור שלכם לחשוב על משימה מידענית

מדוע בית הספר צריך אתר בית ספרי ??

אם נתן היום מבט לבתי הספר נראה שלרובם יש אתרים. אומנם הפעילות באתר משתנה מבית ספר לבית ספר, אך העיקר שיש וזה צעד אחד קדימה בהחדרת תרבות התקשוב למוסדות החינוך. בתי הספר של היום פותחים את שערם למבקרים באמצעות גלישה באינטרנט. אך מה הסיבה מאחורי זה ?? ומה אתר בית הספר בא לשרת?? לפי רותם ופלד (2008) על האתר הבית ספרי לתת מענה לקהילה. הם טוענים שהאתר צריך להיות עם הפנים החוצה כלפי הקהילה והחברה. הוא צריך לכלול מידע רלוונטי שמעניין את ההורים ברמת העיקרון, בנוסף לכך על האתר לכלול אפשרות לאינטראקציה מזמינה עם גורמים בבית הספר וכל זה מתממש דרך גיוון מסרים.

לפי סולומון (2000), "בית הספר חייב להתחבר לסביבה הרחבה שבה הוא פועל ובמידה רבה להידמות לה, שאם לא כן הוא עלול להישאר בבחינת אי נפלא כלפי פנים, אך חסר התאמה לעולם הסובב אותו מבחוץ" (סלומון, 2000, עמוד 11).

אכן, אתרי בית הספר מעניקים לגולשים הזדמנויות מתפתחות מיום ליום. הגלישה באתרי האינטרנט מחזקות הקשר והמעורבות של ההורים והסביבה דרך עדכון שותף במה שמתרחש בין כותלי בית הספר. כמו כן אתרי בתי הספר משרתות תהליכי הלמידה לסביבת הלומדים והקהילה.

אתר בית הספר יכול להכיל:

מידע פרסומי, מידע לימודי, מידע על מנהלת בית הספר, הודעות, פרויקטים, מאגר משאבים, פורומים ודוא"ל (תקשורת א-סינכרונית), צ'טים (תקשורת סינכרונית) מנוע חיפוש, קישורים.

 מקורות:

סלומון, ג. (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. חיפה: אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן.

רותם, א. ופלד, י. (2008). לקראת בית ספר מקוון. תל-אביב: מכון מופ"ת.

שילוב המחשב בהוראה לילדים אוטיסטים

 הפעם החלטתי לכתוב פוסט מעולם החינוך המיוחד ולבדוק איך ילדים אוטיסטים מגיבים למחשב. להגדרה אוטיזם מתוך אתר טיפולנט לחצו כאן.

לאחרונה, שילוב המחשבים תורם רבות בלמידה לכל סוגי הילדים ובמיוחד ילדים בעלי  צרכים מיוחדים. ילדים אוטיסטים נהנים טוב מאוד מיתרונות המחשב, כיוון שיתרון המחשב לחזור על אותה פעולה מספר פעמים מושך ומספק אותם, כך שילדים אוטיסטים נוטים לחזור על פעילות מסוימת מספר פעמים ללא שעמום.

מחשבים גם תופסים את תשומת ליבם של ילדים אוטיסטים כיוון שמחשב יכול לספק צבעים ואור, קול ומוזיקה, משחקים, וכה ...

במחשב ישנה תוכנות מסוימות שדרכן אפשר להתמקד ביכולת הלמידה של הילד האוטיסט, למשל : תוכנות שיש בהן דמויות מתכניות טלוויזיה לילדים, והתוכנות שמלמדות לספור או לסדר אובייקטים, תוכנות אלה אינן מתעייפות מלחזור על כל שלב מספר פעמים ככל הנדרש.

הייתה לי שיחה לפני כמה ימים עם מורה לחינוך המיוחד אשר משתמשת בטכנולוגית המחשב בהוראה לילדים אוטיסטים והיא תארה לי כמה כלי זה מעניין ומסקרן את הילדים. היא סיפרה לי על ילד עקשן, לא מגיב להוראות המורה ולא חברתי הצליחה למשוך אותו ללמוד לספור באמצעות משחק לימודי וזה הישג גדול בשבילה. פעם שנייה ישב לידו חבר ולמדו שניהם יחדיו וזה מעודד הצד החברתי של האוטיסט.  

הסרטון הבא מראה תוכנה אינטראקטיבית בשם facesay אשר עוזרת לילדים אוטיסטים לזהות פרצופים,רגשות והבעות פנים וחווית הילד האוטיסט בשימוש בתוכנה זו:

דרך השימוש בתוכנה זו אוטסטים לא רק לומדים לזהות רגשות כמו שמחה או כעס אלא גם מצליחים לזהות רגשות יותר מורכבים כמו דאגה ובלבול. אכן יש לתרגילים אלו השפעות חיוביות. 

מקור:

http://www.e-learning.co.il/research_5.htm

פייסבוק, אם אי אפשר בלי אז איך אפשר עם ?

למי שלא מכיר מה זה פייסבוק הינה הגדרה מתוך ויקיפידיה: "הוא אתר אינטרנט המופעל על ידי חברה אמריקאית, המהווה את הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם, הכוללת למעלה מ-750 מיליון דפי משתמש. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004. השימוש באתר הינו חופשי וללא תשלום, ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר לה הוא משתייך (עיר, מדינה, מקום עבודה, מוסד לימודים וכו') ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם פרופיל אישי, וכן "רשימת חברים" אליהם ניתן לשלוח הודעות ולשתף עימם מידע, תמונות וסרטונים."

פתחתי חשבון בפייסבוק בסמסטר הראשון של הלימודים שלי במכללה כאשר הקימו החברים קבוצה לשיתוף חוויות הלימודים המרתקות והמיוחדות. בשלב הזה לא עלה על דעתי שאפשר לנצל את הטכנולוגיה הזו כפלטפורמה חינוכית כפי שדברו אנשי חינוך כמו ד"ר אברום רותם. עוד לא הייתי מודעת להגדרות פרופיל אישי ודף מותג עד שבאחד הקורסים הוסבר לנו את ההבדל ביניהם: זהות פרטית מול זהות מקצועית.  בסמסטר הנוכחי התבקש ממנו להיות חברים בעוד קבוצה שמתנהלת על ידי מרצה ורק אז נפל לי האסימון.  בקבוצה הנ"ל נדרש ממנו לבצע מטלות ולהעלותן לפייסבוק כמו כן להגיב לעבודות עמיתים. ההתנהלות בפייסבוק הייתה בשיאה ... כולנו נכנסו, הגבנו, עשינו לייק, הצבענו והחוויה הייתה מאוד משמעותית. התיאוריה זה דבר והמעשה זה דבר אחר. הניסיון שלי בפייסבוק גרם לי להבין טוב את משמעות הדברים. היום הילדים שלנו נמצאים בעולם הזה... הפייסבוק כבר הולך ומשתלט על חיינו.. אז למה לא לנצל אותו לטובת החינוך??  בשביל ילדים  מי שלא נמצא בפייסבוק – לא קיים.. הם יוצרים קשרים, מתעדכנים, משתפים תמונות וסרטונים, מרגישים וזה דבר שאי אפשר להעלים ממנו עין. אנחנו כהורים וכאנשי חינוך חייבים להיות שם כי אחרת  נאבד את הקשר בינינו לבינם. קשר מורה תלמיד השתנה מזה שהיה פעם. הווב 2 והרשתות החברתיות הפכו את המציאות לשדה דינמי שלא התמקד בין כתלי בית הספר אלא הרבה מעבר. לכן, צריך לחשוב לעומק איך אפשר לנצל את הנשק לירות בכיוון הנכון... והשאלה היא אם אי אפשר בלי אז איך אפשר עם ?

האם יש הבדל משמעותי באיכות העבודה של קבוצת סטודנטים אשר קיבלו משוב עמיתים לבין קבוצה אחרת אשר לא קיבלה?

תשובה: אין הבדל משמעותי!!

מחקרים רבים עסקו בתרומת הטכנולוגיה בשיפור השיגי הלומדים ומצאו שאין הבדל משמעותי!!! אבל איך דבר כזה יכול להיות??!! האם באמת אין תרומה לשימוש בכלים טכנולוגים??

יש כמה סיבות שאני חושבת יכולות לגרום לכאלה תוצאות. יש המון דברים בחיים שאי אפשר למדוד כמו חווית הלמידה עצמה, התפיסות של הלומדים , המוטיבציה. בנוסף לזה, הרי אי אפשר ללמד בשיטה מסוימת ולהעריך בשיטה אחרת, כלומר איך יכול להיות שבדוקים השיגי לומדים באמצעות מבחן סופי בקורס המבוסס על מגוון של כלים טכנולוגים!! 

Using Peer Feedback to Enhance Student Meaningful Learning הוא מחקר אשר דן בסוגיית ביצוע משוב עמיתים אנונימי בדרכים טכנולוגיים ובהשפעתו על שיפור הלמידה בקרב סטודנטים בהשכלה גבוהה.  מחקר זה נערך על 47 סטודנטים בשלוש כיתות לתואר ראשון באוניברסיטה בארה"ב. הסטודנטים היו כולם מאותו קורס. הסטודנטים חולקו באופן אקראי ל26 קבוצת ניסוי ו21 קבוצה רגילה. במחקר התבקשו הסטודנטים לבנות פרויקט WebQuest ולהעלות אותו לאינטרנט. בקבוצה הרגילה, התבקשו הסטודנטים לפתח את הפרויקט על ידי עצמם לאחר שלמדו את התוכן ואת הקריטריונים להערכה. אולם קבוצת הניסוי התבקשו בנוסף לזה לשפוט את הביצועים של עמיתים ומתן משוב כמו כן לסקור את משוב העמיתים ולשפר את הפרויקטים שלהם בהתאם. לאחר מכן התבקשו הסטודנטים מקבוצת הניסוי להשלים סקר סביב התפיסות והחוויות שלהם מהתהליך שעברו.

 שאלות המחקר:

1.       האם יש הבדל משמעותי באיכות העבודה של קבוצת סטודנטים אשר קיבלו משוב עמיתים לבין קבוצה אחרת אשר לא קיבלה שום משוב?

2.       האם הערכת עמיתים משפיעה על תפיסות הסטודנטים?

השערות:

1.       משוב עמיתים מקדם חשיבה ביקורתית לכן זה יגרום לשיפור איכות הפרויקטים.

2.       סטודנטים יקבלו תפיסות חיוביות לגבי תהליך זה לכן הם יחושו שתהליך הערכת העמיתים יקדם למידה עמוקה ויסייע להם לשפר את איכות הפרויקט.

ממצאים:

1.       אין הבדל משמעותי באיכות הפרויקטים שהגישו שתי הקבוצות.

2.       לאחר הערכת הסקר עולה כי התפיסות של התלמידים היו חיוביות לחלוטין על התהליך הזה.

המלצות לביצוע מחקר נוסף:

1.       כדי להבטיח את אמינות הערכת המדרגים, שני מדרגים עצמאיים העריכו את הפרויקטים לפי קריטריונים שנקבעו מראש. עם זאת, הדירוג שלהם לא הגיע להסכם ברמה משביעת רצון. זה מעיד על בעיה בהגדרת הקריטריונים או על העדר מתן הדרכה למדרגים.

2.       מחקר זה התמקד רק בהערכה מסכמת. אם הערכה מעצבת יושמה ייתכן שיש כמה אינדיקטורים על למידה משמעותית ושיפור איכות העבודה כתוצאה מכן.

3.       ציון ממוצע של קבוצת הניסוי היה טיפה יותר גבוה מזה של הקבוצה הרגילה. אם יותר סטודנטים השתתפו במחקר, התוצאה עשויה להיות שונה.

בהסתמך על זה, אני מעריכה כי מחקר נוסף עם מספר גדול של נושאים, משתתפים ומדרגים מודרכים נקבל גם שיפור באיכות העבודות וגם תפיסות חיוביות של סטודנטים מתהליך זה של הערכת עמיתים (כולל הערכה מעצבת).

המיתוס המתנפץ של אין הבדל משמעותי צריך לחקור אותו לעומק....

בעקבות הרצאתו של מר רוני דיין לגבי תוכנית התקשוב של ישראל

בהמשך לפוסט הקודם בו הצגתי את תוכניות התקשוב הלאומית של ישראל משנות השבעים ועד היום, אני ממשיכה בפוסט הזה להתייחס לתוכנית התקשוב החדשה אחרי הרצאתו של מר רוני דיין בתאריך 25.7.2011. קודם כל אי אפשר להכחיש שהפעם התוכנית בהשוואה לתוכניות שהיו הינה תוכנית מערכתית, מקיפה, מפורטת, בנויה על הרבה מידע בכל התחומים. להלן תרשים ההתייחסויות:

יחד עם זאת... יש מקום להעלות נקודות למחשבה...

1.       נושא הדגש על המורים כסוכני שינוי ושדרוג סביבת העבודה שלהם הוא היבט מאוד משמעותי שלא היה בתוכניות קודמות... השאלה היא איך באמצעות מקרן ועמדת מחשב כמה שמשוכללים יהיו הופכים את התלמידים להיות פעילים וחוקרים הרי ומהותה של התוכנית הוא הדגש על מיומנויות המאה ה21 ?? האם התוכנית מספקת זה??? (העלתה נקודה זו ד"ר חגית מישר-טל)

2.       מה צריכות להיות תוצאות התקשוב?? הישגים!! הרחבת ידע!! רכישת מיומנויות!!  אני רואה בזה שיעדי התוכנית הינם לשנה או שנתיים קרובים חסרון. אין לתוכנית אופק רחוק.. מה יהיה בעוד כמה שנים הן לגבי התפתחות התלמידים והן לגבי תוכניות עתידיות בהסתמך על תוצאות מהשטח.

3.       אני כמורה בבית ספר על יסודי במחוז מרכז מגזר ערבי, מתי יגיעו אלי תוכניות התקשוב!! (התוכנית בעיקר מיועדת למחוז צפון ודרום לבתי ספר יסודיים וכשנשאלה השאלה למה דווקא מתחילים ביסודי, חלק מהתשובה היה שמכיוון ויש שפע של חומרי לימוד ברשת המתאימים ליסודי ובגלל הכנת התלמידים למבחנים בינלאומיים.. מחשבה כלכלית נטו).

4.       לבקש השתלמויות מבוגרי תואר שני בתקשוב ולמידה כדי לקבל תפקיד רכז תקשוב דבר אשר לא נכנס לי לראש. האם ההשתלמות היא תורה מסיני??

5.       מה לגבי תלמידי החינוך המיוחד?? האם נעשה להם מספיק מאמץ כדי לשלבם בתוכנית או שהשאירו אותם בצד??

6.       כולם בסופו של הדבר מתכוונים למבחני הבגרות שזה מעיד שמשרד החינוך עדיין תקוע במאה ה19.