למי שלא מכיר מה זה פייסבוק הינה הגדרה מתוך ויקיפידיה: "הוא אתר אינטרנט המופעל על ידי חברה אמריקאית, המהווה את הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם, הכוללת למעלה מ-750 מיליון דפי משתמש. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004. השימוש באתר הינו חופשי וללא תשלום, ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר לה הוא משתייך (עיר, מדינה, מקום עבודה, מוסד לימודים וכו') ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם פרופיל אישי, וכן "רשימת חברים" אליהם ניתן לשלוח הודעות ולשתף עימם מידע, תמונות וסרטונים."
פתחתי חשבון בפייסבוק בסמסטר הראשון של הלימודים שלי במכללה כאשר הקימו החברים קבוצה לשיתוף חוויות הלימודים המרתקות והמיוחדות. בשלב הזה לא עלה על דעתי שאפשר לנצל את הטכנולוגיה הזו כפלטפורמה חינוכית כפי שדברו אנשי חינוך כמו ד"ר אברום רותם. עוד לא הייתי מודעת להגדרות פרופיל אישי ודף מותג עד שבאחד הקורסים הוסבר לנו את ההבדל ביניהם: זהות פרטית מול זהות מקצועית. בסמסטר הנוכחי התבקש ממנו להיות חברים בעוד קבוצה שמתנהלת על ידי מרצה ורק אז נפל לי האסימון. בקבוצה הנ"ל נדרש ממנו לבצע מטלות ולהעלותן לפייסבוק כמו כן להגיב לעבודות עמיתים. ההתנהלות בפייסבוק הייתה בשיאה ... כולנו נכנסו, הגבנו, עשינו לייק, הצבענו והחוויה הייתה מאוד משמעותית. התיאוריה זה דבר והמעשה זה דבר אחר. הניסיון שלי בפייסבוק גרם לי להבין טוב את משמעות הדברים. היום הילדים שלנו נמצאים בעולם הזה... הפייסבוק כבר הולך ומשתלט על חיינו.. אז למה לא לנצל אותו לטובת החינוך?? בשביל ילדים מי שלא נמצא בפייסבוק – לא קיים.. הם יוצרים קשרים, מתעדכנים, משתפים תמונות וסרטונים, מרגישים וזה דבר שאי אפשר להעלים ממנו עין. אנחנו כהורים וכאנשי חינוך חייבים להיות שם כי אחרת נאבד את הקשר בינינו לבינם. קשר מורה תלמיד השתנה מזה שהיה פעם. הווב 2 והרשתות החברתיות הפכו את המציאות לשדה דינמי שלא התמקד בין כתלי בית הספר אלא הרבה מעבר. לכן, צריך לחשוב לעומק איך אפשר לנצל את הנשק לירות בכיוון הנכון... והשאלה היא אם אי אפשר בלי אז איך אפשר עם ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה