בעקבות הרצאתו של מר רוני דיין לגבי תוכנית התקשוב של ישראל

בהמשך לפוסט הקודם בו הצגתי את תוכניות התקשוב הלאומית של ישראל משנות השבעים ועד היום, אני ממשיכה בפוסט הזה להתייחס לתוכנית התקשוב החדשה אחרי הרצאתו של מר רוני דיין בתאריך 25.7.2011. קודם כל אי אפשר להכחיש שהפעם התוכנית בהשוואה לתוכניות שהיו הינה תוכנית מערכתית, מקיפה, מפורטת, בנויה על הרבה מידע בכל התחומים. להלן תרשים ההתייחסויות:

יחד עם זאת... יש מקום להעלות נקודות למחשבה...

1.       נושא הדגש על המורים כסוכני שינוי ושדרוג סביבת העבודה שלהם הוא היבט מאוד משמעותי שלא היה בתוכניות קודמות... השאלה היא איך באמצעות מקרן ועמדת מחשב כמה שמשוכללים יהיו הופכים את התלמידים להיות פעילים וחוקרים הרי ומהותה של התוכנית הוא הדגש על מיומנויות המאה ה21 ?? האם התוכנית מספקת זה??? (העלתה נקודה זו ד"ר חגית מישר-טל)

2.       מה צריכות להיות תוצאות התקשוב?? הישגים!! הרחבת ידע!! רכישת מיומנויות!!  אני רואה בזה שיעדי התוכנית הינם לשנה או שנתיים קרובים חסרון. אין לתוכנית אופק רחוק.. מה יהיה בעוד כמה שנים הן לגבי התפתחות התלמידים והן לגבי תוכניות עתידיות בהסתמך על תוצאות מהשטח.

3.       אני כמורה בבית ספר על יסודי במחוז מרכז מגזר ערבי, מתי יגיעו אלי תוכניות התקשוב!! (התוכנית בעיקר מיועדת למחוז צפון ודרום לבתי ספר יסודיים וכשנשאלה השאלה למה דווקא מתחילים ביסודי, חלק מהתשובה היה שמכיוון ויש שפע של חומרי לימוד ברשת המתאימים ליסודי ובגלל הכנת התלמידים למבחנים בינלאומיים.. מחשבה כלכלית נטו).

4.       לבקש השתלמויות מבוגרי תואר שני בתקשוב ולמידה כדי לקבל תפקיד רכז תקשוב דבר אשר לא נכנס לי לראש. האם ההשתלמות היא תורה מסיני??

5.       מה לגבי תלמידי החינוך המיוחד?? האם נעשה להם מספיק מאמץ כדי לשלבם בתוכנית או שהשאירו אותם בצד??

6.       כולם בסופו של הדבר מתכוונים למבחני הבגרות שזה מעיד שמשרד החינוך עדיין תקוע במאה ה19.

מדיניות התקשוב הישראלית

היסטורית התגלגלות תוכניות התקשוב

תוכנית התקשוב הישראלית עברה מספר שינויים. בשנות ה 70 רק התחילו המחשבים לכנס ובאותה תקופה הוקמה מט"ח. בנוסף למחשב, טכנולוגיות עזר אחרים כמו טלוויזיה לימודית וקלטות נכנסו כדי להעשיר את הלמידה. שתי תפיסות התפתחו בשלב הזה: הראשונה, ללמוד מחשבים פירושו ללמוד שפת תוכנות (השפה הבאה שבני אדם יצטרכו לדעת). ממשק המשתמש לא היה ידידתי אלא היה רשומה גדולה של פקודות. התפיסה השנייה הייתה שבגלל ויש למחשב יתרונות רבות, אז הוא יכול להחליף את המורה, הרי הוא לא מתעצבן, לא טועה, מאפשר סביבה אינטראקטיבית וזה מתבטא במשוב חיובי או שלילי.

בשנות ה 80 רואים התפצלות בנושא המחשבים כך שבבתי ספר יסודיים הלמידה הינה נעזרת במחשב ובבתי ספר על יסודיים לימודי המחשב נתפסו כמקצוע. בשלב זה התקשוב נתפס כחלק מתוכניות התקשוב הלאומית ולא היה בלעדי לחינוך. ב 1986 המחשב נתפס כאמצעי חינוכי. האינטראקציה אדם-מחשב הפכה להיות ידידותית ולא דורשת תוכנות. ה windows פרץ והמחשב הפך להיות כלי עבודה בסיסי שמשרת אותנו בכך תחומי החיים.

מח"ר היא תוכנית מערכתית שהופיעה בשנות ה 90. בשלב זה הגיעה מדינת ישראל להבנה שמחשבים לא רק מלמדים לקבוצת תלמידים שרוצים ללמוד מחשבים אלא שזה הופך לסביבת למידה ולכן צריך לבנות תוכנית תקשוב אשר מעודדת את התפיסה הנ"ל. היה גם התייחסות לפדגוגיה, הכשרת מורים והשתלמויות. השאיפה הייתה להגיע ליחס 1:10 מחשבים לילד. עם כניסת ה office לשימוש, השתנתה גם התפיסה של מחשבים ולמידה. השימוש בכלים הפתוחים של ה office החליף את הלומדות או הכלים הסגורים. במקום להשתמש במחשב ככלי אשר נותן תוכן קבוע וקצב התקדמות, הפך לשרת אותנו בשפע של יישומים כמו עיבוד מידע, הצגת מידע, צייר, איקסל, פוארפוינט... (עוד לא הייתה שיתופיות). בשנת ה 95 חלה המהפכה הבאה – מהפכת האינטרנט, לכן, היה צורך להכיל תשתיות חדשות ולפתח תפיסה פדגוגית חדשה.  לקראת סוף ה 90 יחס תלמידים מחשבים ירד ל 1:5.

תפיסת "איי חדשנות" הופיעה בשנות ה 2000. הרעיון מאחורי תפיסה זו היה לבחור מקומות ספציפיים שתהיה בהם חדשנות כלומר כיתה אחת, מורה אחת והם יקרינו על השאר. האיים הללו נפלו מאוד מהר ולא הביאו לשום מקום לכן היה צורך בהקמת תוכנית חדשה. התוכנית הישראלית החדשה 2010 היא תוכנית המטפלת בתשתיות, פיתוח מקצועי של עובדי הוראה, תכנים דיגיטליים והתאמת תוכנית הלימודים. התוכנית לא מטפלת ביחס תלמידים מחשבים כי המטרה הפכה להיות מחשוב הכיתה. במרכז התפיסה עומד המורה, הכשרתו הפדגוגית והסביבה שלו.

(מבוסס על הרצאת דר חגית מישר-טל בתאריך 18-7-2011)

הקול האישי שלי:

התוכנית החדשה נראית על פניה טובה ויפה כך שהיא מתייחסת לתחום התשתיות והתחזוקה, הכשרת מורים, פיתוח תכנים דיגיטלי, התאמת תוכנית הלימודים והערכה. התוכנית מתייחסת להכשרת בוגר העתיד ולהצטיידותו במיומנויות ה21. שונות, שיתופיות, פריצת גבולות בית הספר ולמידה מרחוק עמדו במרכז התפיסה החדשה.

 דאגה ראשונה, מה הפער בין כל התוכניות הנפלאות האלו לבין מה שמתרחש בשטח?? עברנו מספר של תוכניות עד היום ובבית הספר שאני מלמדת בו בטייבה יש רק חדר מחשבים אחד של כ20 עמדת מחשבים (וכ 800 תלמידים) ומקרן נייד אחד ואז כשאצטרך להשתמש בו עלי לתאם מול מורים אחרים שאולי גם הם צריכים להשתמש בו באותו שיעור.......הרי איפה אנחנו מכל התוכניות של משרד החינוך????? אין רשת אלחוטית, מקרנים, לוחות חכמים...

דאגה שנייה...הרי התוכנית מתייחסת למיומנויות ה21, מה לגבי שיטות ההערכה??? האם נמשיך להעריך את התלמידים על תכנים ובשיטת מבחנים או נעריך אותם לפי התפתחות מיומנויותיהם היוצרים הכלים הטכנולוגים כמו לחקור בעיות אוטנטיות רב תחומיות??? הבגרויות נשארות אותם בגרויות, אותם מיצבים, שיטות הערכת התלמידים והמבחנים נשארים אותו דבר... שזה לפי דעתי מוביל לפער רציני בין השיטות או הדרך בהם אנחנו מלמדים את הילדים לבין הערכה סופית של ביצועם.

בעיה שלישית, האם המורים מוכנים לכזה שינוי?? האם המורים מספיק בשלים להעברת שיעורים מתוקשבים בסביבה מתוקשבת... מניסיוני בבית הספר יש מספר ניכר של מורים אפילו את הוורד לא מכירים... לשלוח אמייל הם מתקשים??? ורצון אין להם ללמוד!!! לאן זה יוביל?? ובמידה שהביאנו את המורים האלו להשתלמות, האם אותם מורים יישמו את זה בשטח??? מי יבדוק??

שילוב סרטונים בהוראה

סרטונים קצרצרים נמצאים בשפע ברשת האינטרנט. במה סרטונים אלו יכולים לתרום?? ואיך אפשר למצוא הסרט המתאים?? וכיצד לשלב אותו בשיעור ועוד שאלות דנו בם בשיעור מעניין עם ד"ר אייל ליאת ולהלן טעימה מהנקודות שהועלו...

לפי אריקסון הסרטונים מאפשרים הצגה ויזואלית של מידע מופשט, חשיבה במקום שינון מידע ומהווים מקור הנעה לתלמידים.

אפשר לשלב סרטים בפתיחת השיעור, גוף השיעור וסיומו וזה תלוי במטרתו של הסרט. על המורים לתת הנחיות ברורות לגבי המשימות על הסרט לפני הצפייה וזה בכדי לפתח דיון ולהסיק מסקנות. ובצורה זו אנו מפיקים תועלת מרבית  מצפייה בסרטונים ומעודדים חשיבה מסוג גבוהה ומתן ביקורת והסקת מסקנות.

דוגמה טובה לסרט המלמד העבר הממושך past progressive (סרט אשר ניסיתי בכיתה):

על התלמידים לנסות לנסח את הכללים הדקדוקיים... סרט זה הינו סרט טוב מכיוון שמדברים בצורה איטית וברורה.  מלא דוגמאות כתובות על המסך דבר אשר מאפשר לתלמידים להתמקד ולנסות לנסח את הכללים.  סרט זה מתאים לחלק הראשון מגוף השיעור. הפתיחה תוכל להיות דיון לגבי מתי משתמשים בעבר ממושך. לאחר הצפייה בסרט, יתקיים דיון וניסיונות לניסוח הכללים. ולקראת הסוף של השיעור יהיה לתלמידים מגוון תרגילים על אותו נושא.

לסיכום, אני ממליצה בחום לשלב סרטונים בשיעורים אחרי ניסיון אישי בכיתה וראיתי איך התלמידים התלהבו מזה. בנוסף, סרטונים נתפסים בזיכרון של טווח ארוך של הלומדים, מעודדים חשיבה מסדר גבוה,  מעלים מוטיבציה וריכוז.

למה ויקי??

כי החינוך בדורות האחרונים סבל משמרנות ברוב בתי הספר . במצבו של התלמיד אין שינוי המורה אותו מורה , הלוח אותו לוח, שעורי הבית והמבחנים נשארים והשעון ממשיך להתנהל כפי שהתנהל לפני שנים רבים. המורה ממשיך להיות מתוסכל ומתקשה לעניין, לרתק, להקשיב, לשים לב ולגרום להבין, כאשר 30-40 תלמידים בעלי יכולת ורצונות שונים נמצאים בשיא האנרגיות שלהם. לפיכך אני מאמינה שסביבת הויקי הלימודית כן תחולל שינוי בשיטת הלימוד כך שתעלה את המוטיבציה בקרב התלמידים,  תעודד עבודת צוות, תהפוך את הלמידה לרלוונטית ומעניינת.

"ויקי (מבוטא "ווי-קי", באנגלית: Wiki) היא שיטה לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה היא בהוואית (לשון ילידי הוואי) שם פירושה מהיר". (הגדרה מתוך ויקיפידיה)

קריטריונים להערכת סביבת הויקי:

קריטריון 1: חד מימדיות מול קישוריות:

סביבת הויקי מעודדת פיתוח חשיבה לא ליניארית, פלורליסטית, מסתעפת וביקורתית כך שהתלמידים יוצרים, עורכים ומתקנים טקסטים במשותף. סביבת הויקי מספקת הזדמנות לאינטראקציה בין הלומדים וזה בעצם שיאה של האוריינות הדיגיטלית.

קריטריון 2: איכות הטקסט / תוכן:

ויקי הינו כלי המאפשר הבניית ידע דרך התנסות אישית, התרשגות, חוויות ובכך הלומד צובר ידע ושאר העמיתים מעריכים את הידע שלו.

קריטריון 3: סדר אקראי מול הבנייה [קטלוג, מפתוח או קישוריות]:

העבודה בסביבת הויקי היא מתועדת מכיוון שישנה את האפשרות לשמור את כל הגרסאות של כל דף באתר, עם אפשרות שחזור גרסה קודמת בכל עת. כמו כן יש את אפשרות ההגנה על הדפים ומחיקת דפים. תרומה זו של היסטורית הדפים עוזרת למנחה הקורס להעריך את עבודתו של כל תלמיד ותרומתו לתוצר הסופי.

קריטריון 4: ידידותיות ושימושיות בסביבת העבודה:

הויקי מאפשר עיצוב פשוט, שילוב תמונות קבצים וסרטונים, פתיחת דפים, ארגון ועיצוב דפים, הגנת הדפים בפני שינויים. בעלי ההרשאות יכולים לבצע כל הפעולות הנ"ל באופן פשוט ומידי. בנוסף, ניתן להוריד את סביבת הויקי בחינם מן הרשת ובכך אפשר להתאימה לצורכי המשתמשים. מדובר בכלי פשוט אשר לא צורך ידע קודם רב.

קריטריון 5:  זיהוי מטרות למידה:

אתגר השימוש בסביבת הויקי הוא חשיפת התלמידים ליתרונות ומוגבלות הכלי. כמו כן צריך לקבוע מטרות לימודיות המתאימות לסביבת הויקי. בנוסף יש לתת לתלמידים להתנסות בסביבה ולבחון אותה באופן עצמאי. 

קריטריון 6:  עדכניות ועדכון:

סביבת הויקי מאפשרת עדכון ועיצוב התוכן על ידי הגולשים. כל הגרסאות נשמרות בדף ההיסטוריה. ובך יוכל המורה לראות את תרומתו של כל תלמיד בכל דף באופן מידי ופשוט" (רותם, 2008) .

קריטריון 7: שימוש בחוכמת ההמונים / המלצות חברתיות:

הרעיון העומד מאחורי חוכמת ההמונים זה שבמצבים מסוימים חוכמתם של ההמון טובה יותר מזו של מומחה אחד ושארבע עיניים יותר טובות משתי עיניים.  הויקי היא מערכת ושיטת בניית וניהול של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט, שבה התוכן נכתב ונערך במשותף על ידי קבוצת הגולשים. טכנולוגיה זו הינה בעלת פוטנציאל גבוה ליישום תהליכים של למידה שיתופית בסביבות למידה מקוונת (מישר וטל,  2007). אך צריך לדאוג לבחירת אנשי הקבוצה על פי התנאים הבאים: התנאי הראשון הוא המגוון (כך שתקבל מגוון של דעות, מוצרים והצעות). התנאי השני הוא התלות בין האנשים השותפים . והתנאי השלישי הוא האגרגציה (הדרך הטובה ביותר לצבור את דעותיהם של אנשים).

ולבסוף, אני מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם להתחיל ליישם סביבה זו בכיתות שלכם כפי שאני בעצמי התחלתיJ

מקורות:

 

1.  מישר-טל, ח. וטל-אלחסיד, ע. (2007). מטלה שיתופית בקורס אקדמי בסביבת ויקי.

http://www2.colman.ac.il/al_hagova/6/44.pdf

2.  רותם, א. (2008). שילוב למידה ועשייה פדגוגית שיתופית באמצעות –וויקי Wiki.

http://www.avrumrotem.com/BRPortal/br/P102.jsp?arc=143812

מה עושה לוח חכם בכיתה ??? מה הם יתרונותיו??

ללוחות חכמים או אינטראקטיביים יש מספר יתרונות:

1.     1.  התלהבות של תלמידים, במיוחד בבתי ספר יסודיים הלוח משאיר את התלמידים בגירוי רב... יותר סקרנות...

2.     2. הדימוי הוויזואלי נצרב במוחם של התלמידים וזה מאפשר להם לעשות שימוש חוזר.

3.     3. אלמנט הנעת האובייקטים על הלוח מעורר מוטיבציה בקרב תלמידים (מתאים לגיל צעיר).

4.     4. אינטראקציה עם הלוח הופכת את השיעור לפחות ממוקד מורה ויותר מעניין.

5.     5. כשהתלמידים רואים את הדברים באופן ויזואלי, הם מתחילים לדמיין הקשרים דבר אשר מעודד חשיבה רחבה ורב ממדית. הליניארית משתבשת (המוח שלנו בבסיס לא חושב באופן ליניארי... אנחנו אילפנו או הרגלנו אותו לחשוב בצורה ליניארית).

6.     6. תיעוד: כך שאפשר לשמור את כל מה שנרשם על הלוח החכם ואז לשלוח אותו לתלמידים דרך מייל, אתר בית ספרי או כל אמצעי אחר דבר אשר מאפשר לתלמידים לחזור על החומר הלימודי מהבית.

7.    7.  המורה הופך להיות חלק בלתי נפרד מהמהפכה הטכנולוגית אשר אותה חיים תלמידי המאה ה21, וזה מוביל צמצום פערים טכנולוגים בין מורים ותלמידים.

(מבוסס על הרצאת ד"ר איתי כוכבי בתאריך 20.6.2011)

(

מניסיוני האישי, אני מאוד נהניתי מלהשתמש בטכנולוגיה זו בכיתה כי בנוסף לכל מה שנזכר לעיל, זה עזר לי לסדר את השיעור שלי מבלי לפספס כלום. מורים באים לשיעור ממוקדים ואז הם מעבירים את החומר לילדים בצורה יעילה ומושכלת. כלי זה גרם לתלמידים ואפילו החלשים להתמקד בשיעור ואפילו לכעוס על צלצול הפעמון. וכל זה מוביל לשיפור ציונים. אכן אני מאמינה שהשימוש בלוח החכם הולך לקדם את מערכת החינוך, המורים והתלמידים להצלחה משותפת אם זה בהישגים ואם זה בחוויית הלמידה של הלומדים.