רפורמות בית ספריות

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" קראתי מאמר "שוב ושוב חוזרת הרפורמה" אשר נכתב על ידי לארי קיובן. המאמר מתאר סוגיית חזרתן של גלי רפורמות בחינוך אשר נכשלו מסיבות רבות. המאמר מתייחס לשלוש דוגמאות עיקריות כדי להסביר תופעה זו: כיתות הלימוד, תוכניות לימודים וריכוז וביזור של הסמכות. גישת המורה במרכז אשר שררה במערכת החינוך לפני יותר ממאה וחמשים שנה חוזרת היום בתכנית התקשוב החדשה אך עם קוסמטיקת המקרן, עמדת המחשב והלוח החכם. לגבי תיאוריית הילד במרכז שהתחילה באמצע המאה ה 19, אינה ברת מימוש היום הן בגלל המספר הניכר של המורים המיושנים ושאין בידם מספיק כלים לאמץ תיאוריה זו והן בגלל מספר התלמידים הגדול בכיתה. הפער בין המצוי לרצוי הינו רציני. קובעי מדיניות החינוך (אשר לא באו בהכרח מעולם החינוך אלא מעולמות אחרות כגון כלכלה, מדע, ציבור) מצהירים תיאוריות אך בשטח יש דבר אחר לגמרי וכאן אני מנצלת את הבמה לדבר על ריכוז וביזור הסמכות.  מצד אחד מדובר על מושג בית ספר בניהול עצמי אשר עונה על צרכי קהילת הלומדים ומצד שני אין בית ספר בניהול עצמי נטו בארץ מכיוון שבית הספר חייב להיות שייך למשרד החינוך או לרשות המקומית. רעיון האוטונומיה של בית הספר נותר אבסטרקטי. בקשר לתוכניות הלימודים, פעם התוכנית התבוססה על הוראת נושאים אקדמיים ואחר כך שילוב תכנים ונושאים מעשיים ושוב גל הרפורמה שהתבוססה על התחומים האקדמיים חוזר לבתי הספר התיכונים הדורשים ציוני בגרות כדי לאפשר השתלבות תלמידים באוניברסיטאות.

סיבות כישלון גלי הרפורמות החוזרות שוב ושוב ללא הגשמת אף מטרה שהתייחס אליהן לארי במאמרו הן: ליקויים באבחנת הבעיות כראוי ובהצעת פתרונות, מתן הסברים שנשענים על מטאפורת המטוטלת והמחזוריות, סיבות פוליטיות כך שפוליטיקה מכריחה שינוי בחברה ועוד... אני חושבת שרפורמות החינוך יצליחו אך ורק כשנחקור לעומק את הטעיות, נסיק מסקנות, נכתוב תוכניות ונעריך אותן כי החינוך הוא עניין רציני... מורים חייבים להיות נציגים ואחראים על קביעת מדיניות החינוך כי הם בעלי ניסיון ומכירים את השטח טוב. כבר נמאס למורים מלקבל החלטות מלמעלה ומאנשים אשר כל כך רחוקים מהמציאות.. כדי שיחלל שינוי מוצלח צריך ללמוד את התופעה מכל צדיה ולא רק לבצע שינויים מהירים. "כדי לעשות שינוי לא מספיק לעשות כמה צעדים מהירים" מיכאל מלכיאור. השינוי חייב להיות מקיף, כרוך במעקב והערכה. 

 מקור:  קיובן, ל' (2010). שוב ושוב חוזרת הרפורמה. מתוך: ג' פישר ונ' מיכאלי (עורכים), שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים (עמ' 24-50). ירושלים: מכון ברנקו וייס. (תדפיס) (371.2 שנו).