הגישה הקונסטרוקטיביסטית שואבת מרעיונותיהם של מספר פילוסופים בראשם הפילוסוף ג'ון דיואי, פיאג'ה, ויגוצקי וגרדנר. דיואי הוא האב הרוחני לתפיסת הלמידה מתוך התנסות. פיאג'ה התמקד בשלבי התפתחות הילד והשתמש במושגי התאמה והטמעה. פיאג'ה טוען שלמידה מתבצעת בשלבים. הילד רוכש ידע על ידי בניית סכמות על ידע קודם. ויגוצקי התייחס לגורמי תיווך המשפיעים על התפתחות הילד אם זה כולל הורים, שכנים, מחשב וכו. הוא טוען שתהליך הלימדה מתבצע כתוצאה מאינטראקציה בין הלומד והחברה ושהידע נבנה על סמך התנסויות תרבותיות. גרדנר פתח תיאוריית האינטליגנציות. והוא זה שניסה לבנות מודל של בית ספר "מותאם לתלמיד" אשר יחליף את "בית הספר האחיד". המסר מאחורי זה הוא שלכל תלמיד יש קצב למידה השונה מהאחר (אתר ברנקווייס). למרות שפילוסופים אלו חייו במאה הקודמת, המחשבות שלהם מותאמות לעידן הנוכחי רק להוסיף להם טכנולוגיה. לכן, "לא כל מה שישן הוא לפח, כמו יין משובח".
הגישה הקונסטרוקטיביסטית הינה התיאוריה החינוכית המסבירה כיצד ידע נרכש, לכן הגישה הזו מתבוססת על "בניית ידע" ולא רכישת ידע מן המוכן. מושג הלמידה הינו הבסיס של גישה זו. לפי תיאוריה זו הלומד עסוק באופן פעיל בבניית משמעות ומביא את הידע הקודם שלו למצבים חדשים, ויוצא מכך שהתלמיד (לומד אקטיבי) הינו שותף פעיל בבניית הידע בכיתה. ובקשר לתפקידו של המורה בגישה זו היא הצגת ידע עבור התלמידים ומתן הזדמנות להם להתייחס לתופעות ולאירועים, התמקדות ביחיד, תמיכה, הדרכה והכוונה (משוב), והקשבה לתלמידים.
העולם הולך ומשתנה, מה שהיה טוב ויעיל לפני שנים אחדות הפך למיושן ויש להחליפו אם זו בנוגע לפדגוגיה או טכנולוגיה אשר משרתת את הפדגוגיה המשפיעות על חינוך ועיצוב דמות הבוגר המיוחל. ההוראה השתנתה והפכה להוראה אשר מבחינה היטב בין מידע לידע כך שניתן להעביר את המידע ולבנות את הידע. והבנייה נעשית על ידי הלומד עצמו בעזרת המורה....שזו בעצם הגישה הקונסטרוקטיביסטית ....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה