Life is like a bicycle. In order to keep your balance, you must keep moving" (Albert Einstein)."
למרות שהגעתי לשלב הזה של כתיבת הפוסט המסכם, אני אומרת בביטחון מלא שזו רק התחלת הדרך. תואר זה חשף בפניי עולם מאתגר ומעניין ונתן לי לחשוב אחרת. לפני כשנה וחצי כשנרשמתי למכללה, באתי עם המון סימני שאלה בראש והמון חששות. לגיד את האמת , לא ציפיתי שאוכל להשתנות בכל כך זמן קצר. כשנתבקשנו לפתוח בלוג, הגעתי הביתה והעברתי את המשימה הזו לאחריות בעלי ושאלתי עצמי.. האוכל להצליח במשימות כל כך מאתגרות (בשבילי, למשימת הבלוג הייתה משמעות יוקרתית) !!. בפרק זמן קצר הצלחתי להוכיח לעצמי שכן אני יכולה. ואז משימתי השבועית הייתה להכין פוסט ולבחור נושא שמבוסס על הדברים שלמדנו בקורסים השונים או נושאים אקטואליים אחרים. השתדלתי להתייחס למגוון של כותרות כמו: החינוך במאה ה 21, גישות בחינוך, פייסבוק, ויקי, תוכנית התקשוב הלאומית, רפורמות ועוד. המשימה לא הסתיימה רק בבחירת נושא ומתן הסבר על התופעה אלא הייתי גם צריכה להביע את דעתי ולהסתכל על הנושא מזווית ביקורתית וזה היה הדבר הכי קשה בכתיבת הפוסטים לצד הפומביות שמאפיינת הכתיבה בבלוג. קבלת משובים באמצע הדרך נתנה לי תמונת הערכה על מצבי הנוכחי ואם אני כן מתקדמת בכיוון הנכון ללא סטיות או לא.
ולבסוף, אני לא יכולה לסיים בלי לגיד כמה מילים של תודה עבור ד"ר גילה קורץ המקסימה אשר עמדה לידי, תמכה בי ועזרה לי לאורך כל הדרך. ד"ר גילה, את כן נפלאה ואני לעולם לא אשכח אותך כחברה. אני מודה שמילים של תודה לעולם לא יספיקו להביע את רגשותיי כלפיך. מאחלת לך כול טוב כי מגיע לך רק טוב.
מגיע גם המון תודה לכל החברים והחברות בקבוצה שלנו. היינו יד אחת. אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד וזה היה סוד ההצלחה שלנו. היינו קבוצה כל כך מגובשת.
מקווה לכולם המשך דרך פורייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה