סטנדרטים..... בעד או נגד??

ביקורת על המאמר: "The Rise and the Price of the Standards Movement"

פרופ' עמי וולנסקי מתייחס במאמרו לסוגיית הצבת סטנדרטים במערכת החינוך, הרעיון אשר הגיע לישראל, לארצות הברית ולאנגליה ממזרח אסיה. רפורמות הסטנדרטים מציבות בפני התלמידים יעדים שצריכים לעמוד בהם. יעדים אלו נקבעים מראש על ידי מפקחים ואנשי חינוך אחרים ללא שום התייחסות לשונות בין התלמידים ולמרות שבכל כיתה יש את התלמידים הממוצעים, המחוננים, הדלים ואת תלמידי החינוך מיוחד. רעיון הסטנדרטיזציה הביא למבחנים ארציים, ובין לאומיים ובכך מורים ומנהלים התעסקו בלרדוף אחרי השיגים. תומכי השיטה הזו מאמינים שסטנדרטים מהווים מכנה משותף לכל ילדי האומה ושזה דבר חיוני ביצירת שפה משותפת לכלל האוכלוסייה. בנוסף, הם רואים שקביעת סטנדרטים מובילה למצוינות וזה מתבטא בתחרויות אשר יוצרו בין התלמידים בבתי ספר שונים. כמו כן, שיטה הסטנדרטיזציה מגבירה אחריות המורים  בתוצאות המבחנים. לעומת זו, המתנגדים לסטנדרטיזציה רואים ששיטה זו מעמיסה על המורה והתלמיד ומביאה תוצאות הפוכות. שיטה זו  גורמת לתלמידים לשנן את החומר. ויותר חשוב מכול השאלה מה לגבי הרכב האוכלוסייה? הון מצוקות כלכליות? הון משפחתי? שונות בין תלמידים? פרופיל חברתי? ההתעסקות רק עם מבחנים זה מסך עשן. לא רואים את כל הבעיות האמתיות...

לפי דעתי, הבעיה המרכזית של מערכת החינוך זה שהתפיסה התעשייתית בהצבת סטנדרטים מתעלמת מהשונות הבין אישית. באופן אבסורדי אבות החינוך מדברים על סטנדרטים ומתייחסים לתלמידים כקו ייצור. הם שכחו שהשונות היא ממעשה הטבע ושהסיכוי לשנות אותה שואף לאפס ומכאן תפקידינו כמורים הוא לא לבטל את השונות אלא לקבל אותה. אם נסתכל על התרבות והחברה נראה שאנשים שונים יצרו דברים שונים (זאת מורה, זה מהנדס וזה מדען). השונות מביאה עושר לחיים שלנו אבל לצערי הרב מדיניות החיוך הנוכחית אינה מתייחסת לשונות ודואגת לשכפל תלמידים בעלי אותם יכולות וכמות ידע. שיטת הסטנדרטיזציה מתנגדת לרעיונות הפילוסוף דיאוי ולתיאוריית הילד במרכז אשר מדגישה שלמידה תתרחש רק אם היא משמעותית וחווייתית ללומד. היום אנחנו כאנשי חינוך צריכים לטפח דמות בוגר מיוחל אשר יוכל לפתור בעיות חדשות, יתמודד עם אי הודאויות, יוכל לנסח שאלות, יוכל לקבל החלטות, יצליח לנקוט עמדה ולשפוט באופן עצמאי ומוכשר, יתפקד בתקשורת שיתופית דרך עבודה בצוות, יוכל להתמודד עם מידע רב. בנוסף לכל זה, חשוב שהבוגר יצליח להשתמש במיומנויות השונות בהזדמנויות המזמנות פעולה. הרי ויש לטפח בלומד שימוש נכון בנטייה לסקרנות, ספקנות וחקרנות וכל זה לא יוגשם בשיטת הסטנדרטיזציה אשר שמה דגש בראש ובראשונה על הישגים. כבר התחלנו להריח כישלון שיטת הסטנדרטיזציה מפני שהיא לא מתאימה לעידן ה 21.